הידעתן, כי זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק במאה ה-20? בשביל לסבר את אוזניכן המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 שזה לא לפני המון זמן בכלל במונחי ההיסטוריה. ארצות הברית נתנה זכות בחירה לנשים רק בשנת 1920, בשוויץ רק בשנת 1971(!) נשים קיבלו זכויות הצבעה. העובדות הללו מקוממות ועלינו להיות אחראיות ולממש את זכותן של אלפי נשים שרצו בכל מאודן לצאת, להצביע ולהשפיע ו לא יכלו.

בסוף המאה ה-18 חלו שלוש מהפכות: המהפכה התעשייתית, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית שהפיצו ומיסדו רעיונות של אינדיווידואליזם, נאורות, שוויון וחירות. רעיונות אלה יצרו מציאות דואלית לנשים: התפתח מעמדו של האינדיבדואל וזכויותיו מצד אחד, ומאידך, נשים לא זכו לאותן זכויות אזרחיות, פוליטיות, חינוכיות, כלכליות וציבוריות מהן נהנו גברים. על רקע זה החלה התעוררות תנועות פמיניסטיות ברחבי אירופה וארצות הברית.

במהלך המאה ה-19 חל שיפור במעמדן של הנשים אך עדיין, במרבית המדינות, נשללה זכותן של נשים להשתתף בהליך דמוקרטי, לבחור ולהיבחר למוסדות שלטון.

אני רוצה לספר לכן על שרה, לא על השרה שאתן חושבות אלא על שרה טהון

שרה הייתה אשת ציבור מובילה ביישוב היהודי, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל. דמות מפתח במאבק לשוויון זכויות האישה, פעילה פמיניסטית וחברתית שפעלה לקידום נשים, לעצמאותן הכלכלית ולזכותן לבחור ולהיבחר למוסדות היישוב היהודי. שרה הייתה האישה היחידה שכיהנה כחברה מן המניין ב”ועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל”, שהוחלף על ידי אספת הנבחרים, הנציגות הבכירה של היישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918–1920.

חיה של שרה לא היו פשוטים היא איבדה שלושה ילדים רכים. אולם, הצער והכאב לא מנעו ממנה להמשיך להילחם למען זכויות נשים. יעקב טהון בעלה העיד במכתביו האישיים כי “אין זה הזמן להתאונן ולהתייאש… אפילו שרה נושאת את האבידה הזאת באומץ לב” שרה טהון הייתה הרוח החיה של המפעל בארץ, אישה תקיפה שהביעה את עמדותיה בגלוי ובלא חשש. הפכה למודל של אישה פעילת ציבור, וכלשון הספר על חייה: “אישה המחזיקה הרמוניה במצוינות והעדינות של אישה וההיגיון הצלול של עסקן מנוסה”

שרה פרסמה מאמר בשם “עבודת נשים בארץ ישראל” שראה אור בלונדון. בו היא בחנה את התפלגות העסקה על פי מגדר, היא מצאה שהרוב המוחלט של נשים עובדות במקצועות מסורתיים כמו תפירה, סיעוד, והוראה. מעטות היו הנשים שעבדו בתחומי המסחר והתיעוש. היא הפצירה לשלב נשים בשוק העבודה ואף ראתה בכך חלק חשוב מיעדי הבניין בארץ – כלומר לא צריך רק להפריך את השממה אלא גם לתקן עוולות חברתיות ולקדם נשים.

בשנת 1910 כתבה שרה מאמר ובו דרשה זכות בחירה לנשים בארץ ישראל “חשוב שנשים אלו תזכורנה שיש ארצות שבהן נשים נהנות מכל החירויות ללא כל מאבק מצידן, הן יכולות לבחור או להיבחר, הן יכולות להביע את דעותיהן בכל הזדמנות ואף להכריע את לשון המאזניים” .

שרה טהון לא הספיקה להשתתף בבחירות הראשונות. היא נפטרה כשלושה שבועות לפני כן. זכרה הועלה במושב הראשון של אספת הנבחרים שהתכנס בירושלים כחצי שנה אחרי מותה. במושב השלישי של אספת הנבחרים הראשונה אושר חוק הבחירות על יסודי – שוויון לאיש ולאישה. אני בטוחה וסמוכה שלשרה היה חלק כביר במאבק הזה.

זכרו מימוש זכות הבחירה היא חשובה לאין שיעור, היא מאפשרת לנו לקחת אחריות ולהביע את אמוננו במועמד הראוי ביותר, בהיותנו אזרחים של מדינה דמוקרטית קיבלנו סט של זכויות וחובות. בחירה היא זכות מוחלטת, עלינו לממשה ולא לבטל אותה בתואנה “שכלום לא משנה וכולם מושחתים גם ככה” כי בשביל לראות את השינוי שאנו מייחלים לו עלינו לגלמו בעצמנו. התוצאה תהיה מרנינה והתחושה תהיה כמו הכמיהה לטיפת היורה הראשונה לאחר בצורת.

היום אני פונה אליכן חברותי הנשים, לצאת ולהשפיע לממש את זכות הבחירה שלנו, כשאת לא מצביעה את מונעת את הגשמת חלומן של נשים מהעבר, שחיכו לרגע הזה שיהיה לנשים זכות בחירה, חלקן פעלות ללא לאות בשביל לגרום לכך לקרות ולצערי, הן לא זכו לראות זאת קורה. הנשים שחלמו להשפיע ולבחור ולהיבחר בשבילן את מצביעה היום. בשביל נשים כמו שרה.

צאו ותצביעו היום לא משנה לאיזה מועמד, או לאיזו סייעה תצאו לממש את זכותינו. בדרך כלל אני כותבת על האחריות החברתית של החברות העסקיות והתאגידים. אולם, היום בחרתי לכתוב על האחריות החברתית האישית שלנו איש ואישה – לצאת להצביע ולהשפיע. עלינו להיות מעורבים כי “פתאום קם אדם בבוקר, הוא מרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת.”